יום רביעי, 29 ביולי 2015

החופשה החלומית שעוד לא היתה לי...


לא חכמה לכתוב על חופשה חלומית בסוף יולי.

ואולי בעצם כן חכמה?

מטרנה פנו אלי כדי שאבחר מה היא עבורי חופשת החלומות,
מתוך 11 חופשות חלומיות אפשריות שהם מגרילים לאימהות - לא שמעת על זה ?
הנה דף ההגרלה - אולי את הזוכה ?

ככה זה עם חלומות, 
אם את יכולה לדמיין את זה, את יכולה לעשות את זה,
אני אתחיל מלדמיין.

לא, רגע, אני אתחיל מלהתלבט... אמממ...מילאנו עם סטייליסטית?

נשמע מעולה, 
אני יודעת איזו סטייליסטית הייתי מצמידה לי ובמילאנו לא הייתי...
ואמא טובה היא אמא שטוב לה זה המוטו שלי, 
אז שופינג במילאנו נשמע כמו פוטנציאל עצום וטוב! .

שניה, רגע, איזה עוד אופציות יש?
ברצלונה אהובתי עם הופעה של יו 2, מסעדות וברים?
נשמעת כמו חופשה זוגית מושלמת והזדמנות לשחזר את ירח הדבש של אסף ושלי,
בכל זאת חגגנו לפני חודש בדיוק 15 שנות נישואים.

כן? באמת? ומה עם הילדים?
השתגעתי? 
נותנים לי אפשרות לחלום הכי בגדול על החופשה החלומית שלי! שלי! שלי! 
השתגעתי?
תקראו לי שרוטה, 
הזויה, 
משוגעת שקופצת ראש אל בריכה בלי מים – חופשה עם הילדים?

כן! זו הבחירה שלי.

לפני 15 שנה התחתנו,
אני הייתי בת 25, אסף היה בן 23 (ובהכרה מלאה כשהציע לי בעודו בן 22),
מבין שנינו הוא תמיד היה המבוגר האחראי. היה ועודנו.
היינו הזוג הראשון בחבר'ה שהתחתן,
כולם חלמו על תאילנד בירח הדבש שלהם ובגדול אפחד ממש לא חלם על חתונה...
אנחנו התחכמנו כמובן ונסענו לספרד.
 7 ימים במלגה , 3 ימים במדריד, 7 ימים בברצלונה אותה שמרנו לסוף.

מכיוון שעד הזוגיות עם אסף אפילו בבתי מלון לא הייתי,
החלטנו יחד שנוסעים לעשות כיף חיים, לא מתכננים יותר מידי, זורמים על הרצונות אחד של השני ולא נלחצים אם לא הספקנו לראות משהו, מתוך מחשבה שיש לנו את כל החיים לחוות אותו שוב.

אז זהו, שאחד הטירופים שלי אז היה פארקי שעשועים,
בכל מקום בו היתה קרוסלה מסתובבת (רצוי בגובה רב ובמהירות גבוהה),
רכבת הרים מלחיצה (לפחות 3 לופים – חובה!),
וכל מיני מתקנים משונים שמזרימים אדרנלין לגוף, אנחנו עושים שם צ'ק אין!

למזלנו (עאלק, חיפשנו ודי בקלות גם מצאנו) מצאנו את פורט אוונטורה,
שעה מברצלונה שזה ממש שניה מלגעת בחלום ילדות שלי.
אז נסענו, רכשנו כרטיס ליומיים שלמים , 
יש מלא מה לעשות שם והרבה מתקנים מופרעים לחוות,
עם כל הכבוד לסגרדה פמיליה...

ולמה נזכרתי בזה?
כי מה יותר מתאים מלקחת לשם את אביתר ואלהלי שלי,
הם יעלו על המתקנים בזמן שהרגליים שלי ישקשקו מפחד,
בכל זאת עברו 15 שנה מאז, שתי לידות שאיתן נולדו פחדים מגובה ולופים ברכבות הרים
ומי בכלל צריך כזו? יש את החיים...

לפני שנתיים נסענו יחד כל המשפחה, כככככככככככככלללללללללללללל המשפחה,
אני, חמי, חמותי, גיסתי, גיסי, אחיינים, אחייניות, אביתר ואלה.
כולם יחד, מלון אחד, 3 חדרים והרבה הבדלים...
נסענו לשבוע של שיכרון חושים.
אני יודעת שזה נשמע כמו סיוט פוטנציאלי אבל אני נשבעת שהיה כיף! לכולנו!
איך שרדנו את זה? (למה לשרוד כשאפשר ליהנות?)
איך תכננו את זה? (מי מתכנן? אנחנו זורמים... עדיף שלא! עדיף לתכנן!)
האם עשינו רק דברים שילדים אוהבים? (ממש ממש לא!)
האם היה לי זמן לשופינג? (בטח, ברור, מזתומרת?)


זאת ועוד, בפוסט הבא, איך מתכננים חופשה משפחתית, ונהנים ממנה. 
לא רק נשארים בחיים...

לכו להצביע על החופשה החלומית שאתן רוצות, 11 אימהות יזכו לצאת לחופשה שבחרו:

בחרי את החופשה ותוכלי לזכות בה.

קולטטטטטטטטטטת?

וחופש נעים וזה ,
אפרת
אמא מאמנת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה