יום רביעי, 22 במאי 2013

בית ספר מונטסורי...למוסיקה

גילוי נאות וחשוב - אני לא כותבת בשם אפחד, למען אפחד ולא מקבלת על הפוסט הזה לא הנחה ולא הטבה.
אני כותבת כי אני פגשתי מונטסורי במקום הכי לא צפוי. וזה חדש ומאיר עיניים והם בכלל לא יודעים שהם כאלה.
עכשיו אם בא לכם , תמשיכו לקרוא. זה הולך להיות ארוך.
וזה בכלל תיעוד בשביל אביתר אבל אם בא לכם לזרום - יהיה מעניין. אני מבטיחה!

אז לפני 3 שנים אביתר התחיל ללמוד בבית הספר "דרך הילד" בכפר הירוק.
ואם אין לכם מושג על מה מדובר גשו לפוסט הזה
22 ילדים התחילו ללמוד שם, 3 מורים מיוחדים לימדו שם. 2/3 מהם ניגנו בגיטרה.
אחד מהם הוא דימיטרי, מורה מחונן, איש מיוחד ונדיר, שכמו כל דבר שבו הוא נוגע הוא מנגן בגיטרה ובדרך פורט על כל נימי הנשמה של כל מי שסביבו.
בבית הספר אין צלצול וההתכנסות לפתיחת היום מתחילה כשהמורה מתיישב ומתחיל לנגן .
לאט, לאט הילדים נאספים כבמטה קסם, להקשיב, ללמוד את השיר, להתאמן בו ואחרי כמה ימים להצליח להצטרף.
ככה, כל שבוע בוחרים שיר מתוך הנושא שבו יעסוק השבוע (למידה אינטרדיסיפלינרית)
וככה מכירים לילדים שירים מרפרטואר מגוון של המורים בכיתה.
ארקדי דוכין לצד שירי ילדים, כלא 6 ובשבוע אח"כ בוב דילן.
אז מה הפלא שאביתר נכבש?
יום אחד הוא החליט שהוא רוצה ללמוד לנגן בגיטרה.
היום הזה הגיע בסביבות גיל 5.5 (הוא התחיל את בית הספר כשעוד היה מורכב מילדי גן חובה + כיתה א+כיתה ב)

ואני? לא מבינה כזה כלום, אבל כן מבינה שאם הילד שלי רוצה משו. אני "על זה".
פתאום מצאתי את עצמי מתבוננת בעצים בעניין רב, זכרתי שזה המקום החביב על מורי גיטרה לפרסם את עצמם.
טלפון ראשון נונשלנטי למורה הראשון - שמודיע לי שלפני גיל 9 אין אף ילד שיכול לנגן בגיטרה.
טלפון שני לחברה מוסיקאית שמפנה אותי למורה שני שיגיד לי בערך את אותו הדבר.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
הבא בתור מגדיל להסביר לי שמוטורית אביתר לא יצליח להחזיק את המיתרים.

ואני מתרחקת קצת מאיזור רמת גן - תל אביב
ושומעת את אותה תשובה.
אני מנסה להציע שיפגשו אותו , הוא אומנם הילד שלי ואני הכי אובייקטיבית אבל היי "יש לו את זה".
התשובה היא "לא".

זה לא מתאים לי וזה אבל אני מוותרת.
מבינה שנצטרך לחכות בסבלנות עד גיל 9. שזה, במונחי הגיל של אביתר אז, לחכות חיים שלמים עד שיוכל לגעת בחלום.

אני מתייאשת.
מתבאסת מעצמי ומתייאשת.
מפסיקה לחפש.
מוותרת.

יום אחד אני שומעת ברדיו את מיכל צפיר מספרת על הפקה של דיסק חדש שאת כולו עיבדו וניגנו ילדי בית הספר למוסיקה "ארטיק".
תוך כדי נסיעה אני מגגלת את השם,
4 דקות אחרי זה עונה לי נעמי, המזכירה הכי נעימה בעולם!
אני מספרת לה וכבר מחכה לשמוע את ה"לא" אבל אז היא ברגישות שואלת עוד כמה שאלות ומציעה שעמית,
עמית דרייזן (עד אז לא שמעתי עליו אבל ב-3 השנים האחרונות הוא דמות חשובה אצלנו בבית) יפגוש את אביתר, יעשה לו סיבוב בבית הספר ואז יחליטו יחד אם ומתי ואם בכלל גיטרה.
אנחנו קובעות יום ושעה ואז אני גם מבינה ש"ארטיק" זה בית ספר ביהוד.
איפה זה יהוד בכלל?

נוסעים בהתרגשות שיא, מגיעים ליהוד. לארטיק.
תשכחו מכל הקונסרבטוריון שראיתם עד עכשיו, דבר כזה לא ראיתם! אני מבטיחה.
נכנסנו אל בית הספר, שלא לומר כוורת רוחשת של ילדים רוקיסטים במגוון גילאים שיוצאים ונכנסים, שיש להם שפה מיוחדת להם, שפת המוסיקה.

אנחנו פוגשים את נעמי וממתינים לעמית.
אפשר להגיד עליו כל מיני דברים, אבל מה שאני זיהיתי זה שהוא, באופן הכי אינטואיטיבי, ניהל את כל השיחה עם אביתר.
הזמין את אביתר לסיור, הסביר לאביתר איך יבדוק אם הוא מתאים או לא, דיבר איתו. עם הילד בן ה-5.5 כמו שהיה מדבר איתי. שלא הרבה מבוגרים שאני מכירה שסביר להניח שהיו מתייחסים לאביתר כ"שקוף" הוא, עמית, התייחס אלי כשקופה וכמה הערכתי את זה! הוא רואה את אביתר שלי.

ואז הם התיישבו,
עמית נותן לאביתר גיטרה שתתאים לגודל שלו (אקוסטית 1/3), מראה לו פריטה ומבקש ממנו להסתכל ולנסות גם.
ככה אביתר לומד כל דבר בגן ובבית הספר.
מראים לו, ממחישים לו, לא רק מסבירים לו ומבקשים ממנו לנסות גם.


עמית מראה לאביתר איפה ללחוץ או איך שלא קוראים לזה
אביתר מנסה לבד

אני לא צריכה להוסיף מילים, רק תסתכלו על הפנים של אביתר...

ואז עמית הסביר לאביתר איך זה יעבוד. מה זה מצריך ממנו, מה היא השיטה המיוחדת של בית הספר, ובגלל שאביתר רצה חשמלית ומוטורית יכאב לו מאוד ללחוץ על מיתרים, הוא מציע לו ללמוד קודם אקוסטית, להיות מעולה בזה ובעוד שנה לעבור לחשמלית - סימן לילד מטרה!
והתחלנו.
פעם בשבוע בימי שלישי, נסענו אלה, אביתר ואני ולפעמים אסף ואביתר לבד.
בארטיק לא מלמדים רק מוסיקה.
בארטיק מלמדים אהבה למוסיקה, תשוקה לכלי, לצלילים.
המורה הראשון של אביתר היה רני (עיינו ערך "דה וויס עונה 2"), שהיה, עפ"י השיטה הנהוגה בבית הספר המיוחד הזה,
מבקש מאביתר להביא אל הכיתה שיר שהוא אוהב ודרכו התאים רני את השיעור לפי היכולת של אביתר.
נחשו מה קורה לילד שמנגן לא את מה שהמורה רוצה אלא את מה שהוא בוחר?
לא דיברו תווים אלא דיברו מספרי מיתרים ואצבעות.

עברו 5 חודשים וביולי בכל שנה, יש הופעות סופשנה.
רועי ועמית קובעים נושא או להקה או מבצע - כולם מעולם הרוק, ומחברים הרכבים של ילדים שהם פחות או יותר באותה הרמה.
אביתר, אז בן 6 , לא נשאר מאחור כילד הכי צעיר שלומד גיטרה, להיפך, זה היה האתגר הראשון שהציבו בפניו.
תוכל להופיע בסוף השנה אם רק תתמיד להתאמן וגם תגיע, כלומר, ההורים שלך יביאו אותך, לפחות ל-3 ימי חזרות אינטנסיביים בשבוע!!!. כי מתייחסים שם להופעה ברצינות.
והיא מתקיימת על במה מקצועית עם כל הפירוטכניקה הנדרשת להופעת רוק.
הנה הוא בחדר חזרות עם ההרכב שיצרו בארטיק
חודשיים אביתר התאמן. כל יום. היה מתעורר בבוקר ורץ אל הגיטרה. נוסע לארטיק להתאמן עם ההרכב.
כמה ימים לפני ההופעה עמית מוסיף לאביתר אתגר ומזמין אותו לקדמת הבמה, לשיר ולנגן על גיטרה חשמלית.

אביתר על ענן,
אני על הקרקע מפוצצת דמעות של התרגשות- כמה רגישות יש במקום הענק הזה !
(אל תטעו לומדים שם 600 ילדים ואני הרגשתי ועודני כי רואים רק את אביתר שלי!)
הנה הוא לפני ההופעה הראשונה שלו:


הנה תמונות מההופעה ביולי שעבר. שימו לב, במה, אורות, עשן, הרכב, כל מה שצריך כדי להרגיש, בעצם כדי להיות "רוק סטאר" לערב אחד.


שלוש שנים אל תוך ההרפתקאה הזו ולפני 3 חודשים עמית גיבש הרכב של 80 תלמידי בית הספר.
זמרים, נגני גיטרה, תופים, קלידים ומגהפון (כלי חדשני :-))
וביחד הם מבצעים קאבר לשיר של ג'ורג מייקל- FREEDOM.
3 חודשים שאביתר שומר את הסוד הזה, שאסור לגלות לאפחד.
אתמול הקליפ יצא.
אביתר מנגן בקליפ של ארטיק
לשיפוטכם...
אני מתרגשת לראות את אביתר מנגן ונהנה כל כך
אבל בעיקר אני נרגשת ממה שאני יודעת שהוא למד בדרך, וכמה שהוא מתאמן בזה...

עמית. רועי. אתם עושים עבודה נהדרת בלאמן את אביתר לחיים.

תודה רבה !


ואם גם לכם בא, כי זה לא רק בית ספר לילדים - הנה קישור : האתר של ארטיק.







5 תגובות:

  1. ריגשת אותי! לא מבינה במוזיקה כלום, אבל במאהות מכילה ואמיצה אני מבינה! ואת - את מדהימה. תודה על שיעור חשוב.
    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על המילים החמות! תודה שאפשרת לי לעורר בך השראה.

      מחק
  2. מעורר השראה (ומרגש עד דמעות)
    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שסיפרת לי כמה המילים שלי נגעו בך!

      מחק
  3. כתבת מקסים ואני מסכימה על הרבה דברים שכתבת אך קשה לי לתת מילים טובות על הניהול של המקום, רק מציעה לאנשים לשים לב טוב טוב לכל הפרטים הקטנים שנוגעים לחיובים ויותר מכל להקליט שיחות, כן גם כשמדובר בבית ספר למוזיקה הם יעשו הכל בשביל עוד קצת כסף. שזה הכי מבאס שיש כי מדובר בילדים שדעתם ורצונם משתנה מרגע לרגע, ולא מדובר בחוג שעלותו 200 שח לחודש אלא 650 שח לחודש.

    השבמחק