יום שני, 24 בדצמבר 2012

פרוייקט האושר שלי יכול להיות גם שלך...


אריזה יפה תמיד עושה לי את זה. 
וחנויות ספרים גם.
וספרי פסיכולוגיה בעיקר.
וקורסים.
ובכלל ללמוד.
ועוד הרבה דברים אבל שניה לפני שהפוסט הזה הולך למקומות לא רלוונטיים- פוקוס! 

לפני שנתיים שוטטתי לי באיזה מבצע 4 ב-100 או 3 ב-10. אני לא זוכרת בדיוק אם זה היה סטימצקי או צומת ספרים אבל היה מונח שם ספר צהוב עם איור של אשה. והכותרת המבטיחה שלו היתה ״פרוייקט האושר״.
נו מה? שלא ארים אותו ואאמץ לחיקי בחום? ברור שכן! 
הרמתי. ומרגע שנחו עליו עיני לא הצלחתי להניח אותו מהיד. 
אפשר לחשוד בספרי עזרה עצמית  ואפשר פשוט לקרוא אותם...

אחת, גרשטן רובין, עו״ד מצליחה במנהטן, נשואה + 2 בנות, בריאה, על פניו הכל סבבה. אז זהו. שלא!
במקום לצאת למסע חובק עולם, לאכול, להתפלל ולאהוב אבל בדרך לשנות את כל המוכר שלה עד כה, היא יוצאת למסע בן שנה. כאילו לא משנה כלום אבל חותרת באופן בלתי מתפשר לאושר. איך?

היא בוחרת בכל חודש להתמקד בנושא אחד בחייה, אוספת את כל כתבי הפילוסופיה, ספרי העזרה העצמית, מחקרים עדכניים בנושא, פרוייקט!
ואז היא מחליטה "להפוך את האדמה" ולשנות את חייה, שינוי לא בא מקריאה של חומרים, שינוי בא רק מעשיה!!!
היא מתחילה בצעדים ״קטנים״, כאילו קטנים, כמו לישון עוד שעה בלילה (מחקרים מראים שזה מגביר אושר יותר מהעלאה שנתית בסך 60,000$), וככה היא בוחנת את הנישואים שלה, ההורות, העבודה, היחס לכסף, הקשר עם חברים, התזונה, הבריאות 
נו, אם שרדת עד כאן אז את בטח מבינה מה יכול לעשות פרוייקט כזה... אושר. 

חמש שנים אני מאמנת, בעיקר אמהות,
חמש שנים אני שומעת נשים שמנסות לדחוס אינסוף משימות אל תוך 24 שעות.
אז זה או שהן לא ישנות מספיק או שהן מוותרות על המון- ראשונות הן מוותרות על עצמן. 
חמש שנים שאני מסתכלת מהצד על חיים של אחרות ויודעת שאפשר אחרת, שומעת כל הזמן את הפליאה על איך אני מספיקה הכל, גם לעבוד, גם לבלות זמן איכות עם אביתר, זמן איכות עם אלה, זמן איכות עם שניהם, עם אסף, להספיק לפנות זמן לחברים, זמן ליצור, זמן להקים בית ספר (עכשיו הזמן שהתפנה מוקדש להקים את הגן...), זמן לישון. 
חמש שנים שאני מרגישה ש״עליתי״ על משהו. 
מתאמנת כל יום מחדש על הכלים שיש לי, עוברת תהליכים שלי במקביל לתהליכים שהמתאמנות שלי עוברות...והכל מלווה בתחושת החמצה גדולה. 
כי אני פוגשת מתאמנת בשעה, אבל אם אצליח לשנות במשהו ל-20 אמהות, אז זה 20 נשים, 20 בני/ות זוג, לפחות עוד 20 ילדים, מלא משפחות יכולות להיות מושפעות מתהליך כזה. 
אבל איך?
ואז הגיעה עדי, הרפז, זאת מהפוסט על חברות. פוסט "חברים אמיתיים"
חברה טובה, מאמנת מוסמכת של תות וגם מכון אדלר, גם היא אמא לעומר ויונתן, גם היא סופרוומן.
ואנחנו מפטפטות קצת (טוב נו, מפטפטות מלא) ופתאום היא אומרת בדיוק את מה שאני מרגישה. 
יש לנו בינגו!
אני מאמינה מאוד ב״יחד״, מאמינה בצוות, מאמינה גדולה בעיקר בצוות של נשים. מאוד מאמינה בעדי, היא מאמינה בי, קיצור- הבנתם...

זאת תמונה שלנו מלפני 6 שנים (שלי מלפני 14 קילו יותר...) במסיבתות,
מסורת מסיבות שוות במיוחד בחברת תות בה הוכשרנו כמאמנות. 
ממש לא צריך להתאמץ לשחזר את תמונת החיבוק שלנו וזו כבר מחודש נובמבר השנה, בצילומים לפרוייקט
צלמת: אלכס בק המופלאה!

אנחנו נועצות יומן, נפגשות פעם בשבוע כדי לחשוב מה עושים עם כל האמונה הזו, הבעירה הזו, הלהט הזה וטונות הידע והניסיון שצברנו. אנחנו מתחילות לגלגל רעיונות, שתינו מבינות שמה שהכי חסר לנו, האמהות, הוא, תחזיקו חזקקקקק-
זמן (די! תודו שאתן בשוק!).
כל הזמן הדימוי שדיברנו עליו זה האמא כסוללה...אני אכניס אתכן לראש שלנו. אנחנו האמהות, כל הזמן מטעינות, את כל העולם, מהרגע שקמנו בבוקר, יריית הזינוק נשמעת: קריירה, חשבונות, הסעות, זוגיות, הורים, טלפונים, מיילים, לקוחות, תלונות, קניות, בישולים, חוגים ואלוהים! רק עשר בבוקר!!! אבל קחו לדוגמא מכשיר חשמלי קטן שמופעל ע"י סוללות. נניח...אוטו על שלט רחוק (כמו של אביתר שלי).
אם הסוללה מלאה, הוא יעבוד מעולה, 
אם היא כבר חצי מלאה, הרכב יהיה קצת יותר איטי, 
אם היא ריקה- הרכב מושבת!
ואנחנו? האמהות? מה מטעין אותנו? איפה המקום הזה שאנחנו מתחברות לשקע? נטענות ? כדי שנוכל להמשיך להטעין את כל העולם? ואני לא מדברת על לקנות לעצמנו איזה בגד כייפי, ואפילו לא על תספורת חדשה או מניקור, כל אלה זמניים, חולפים והשפעתם על חיינו מזערית אם בכלל...אז בהתחלה חשבנו לקרוא לפרוייקט שלנו "תחנת טעינה".
3 טלפונים של סיעור מוחות עם חבר שהוא קופירייטר מוכשר והנה יש לנו שם -

Momday

למה ? כי יש
sunday
monday
אבל אין momday, 
וגם את יום האשה היחיד שכבר היה הפקיעו לטובת "יום המשפחה".

וזה הלוגו שלנו! מלהטטות בין כל המשימות ועדיין מאופרות למשעי :-)

המשפט שמלווה אותנו מהרגע הראשון הוא ההבנה שאמא טובה, היא אמא שטוב לה.
וזו תמצית המהות של הכלי הזה- Momday...

אז מה זה Momday?
כמו פרוייקט האושר, אנחנו ניפגש, פעם בחודש. 
נקדיש כל חודש לתחום אחד בחיינו הבלתי אפשריים ונעבוד ונתאמן בו לעומק.
ניתן עצות מחיינו אנו, עצות מניסיוננו כמאמנות לאמהות, כלים מעולם האימון ומעולם הפסיכולוגיה החיובית, לפעמים נזמין מרצה אורח מומחה בתחום שבו נעסוק. נצחק מלא (רק מי שמכירה אותי ואת עדי יודעת כמה נצחק), נכיר עוד סופרוומניות בחדר, נלמד גם מכן.
תוך כדי המפגש, כל אחת מכן תבנה לעצמה את תוכנית הפעולה שהיא מתחייבת לה בחודש הקרוב. בקבוצת הפייסבוק שפתחנו תוכלו לשתף בתמונות , תובנות , הגיגים, מחשבות, רעיונות, קולטות כמה כוח זה ???
קולטות באיזו אנרגיה אתן הולכות לצאת לחודש של עשיה???

המפגש הראשון "אמא. סדר. כוח" - יעסוק כולו במשאבים שיש לנו כדי ליצור בחיינו סדר ומשם להיטען באנרגיה.
נכין יחד את טבלת המשימות שלכן, אתן תמלאו אותה "תוך כדי תנועה", נבנה את סדר השבוע שהולך להיות לכן בחודש הקרוב ואת רשימת ה"צריכים"- נו, אתן מכירות, לכולנו יש רשימה כזו בראש של מלא "אני צריכה" / "אני חייבת" שלא קורית.
נגרום לה לקרות.

יהיו גם כמה הפתעות מפנקות ולא את הכל אגלה כאן.

אני רק אגיד, הושקעו בפרוייקט הזה אינספור שעות של מחשבה, מלא חומרי קריאה, מלא תכנים שנכנסו, כאלה שיצאו והוא כולו עטוף באהבה ואמונה אמיתית שאפשר אחרת. 

אני מדמיינת אתכן, נכנסות בשערי נמל תל אביב, אל תוך "בית דרך חיים" ב-19/1,
מדמיינת כל אחת מכן, 
את שתבואי לבד ובשניה תרגישי את העוצמה שתהיה שם ותהפכי חלק ממנה,
אתן שתבואו זוג חברות מהצפון, מהדרום (נעמי - את באה עם חברה, נכון?)
קבוצת חברות שהחליטו לתת את זה במתנה לעצמן,
מדמיינת את כולכן,
ויודעת שעוצמה כזו, כבר הרבה זמן לא חוויתן.

מתוך 80 מקומות יהיו 10 מוקצים לעיתונאיות ובלוגריות שהביעו עניין בפרוייקט.
מתוך 70 המקומות לכן האמהות, 31 כבר נתפסו.

הנה לינק לאתר שלנו- שם , מתחת לתמונה של עדי ושלי תוכלו להירשם (הרשמה מאובטחת דרך פיי פאל)

הנה הלינק לדף שלנו בפייסבוק (השקנו ביום רביעי, אנחנו עם למעלה מ-500 לייקים, מי היה מאמין? אנחנו!!!)


ובינתיים, נסו לחשוב מה הספקתן היום,
תבינו כמה אתן מדהימות.
ככה, בול כמו שאתן.

אפרת







תגובה 1:

  1. פעם ראשונה שאני רואה את הבלוג שלך.
    ואז...ראיתי את הפוסט הזה.
    מניחה שלא קראת את זה - שלי
    http://www.hakoltov.com/2014/06/blog-post_15.html#.Vaugvvmqqko
    ומבחינתי- זה עוד סימן להצטלבות הדרכים. לא ייאמן

    השבמחק