יום חמישי, 12 ביולי 2012

אוכל זה לנשמה...

הפוסט הזה קשור כל כולו לתהליך ארוך ארוך שאני עוברת, כולו קשור בתזונה (יהיו גם כמה מילים על מונטסורי, מבטיחה!)
אז ככה,
אני אפרת ואני סוחבת עלי עודף משקל ... כי אני אחרי לידה...
אז מה אם אלה שלי כבר בת 4, המינוח "אחרי לידה" תופס לא? אז זהו...
מכירות את ההרגשה שאנחנו ממש רוצות משהו, חייבות משהו, ממש צריכות משהו, אבל - לא עושות עם זה כלום?
אז ככה אני כבר 4 שנים,
ממש רוצה לרדת במשקל,
חייבת לרדת במשקל,
ממש צריכה להתחיל... someday....
אבל בדקתי טוב ביומן, יש sunday, monday אין ביומן - someday!
זה היה האסימון הראשון שנפל לי, את רוצה משהו? תנעצי אותו ביומן. ביום אמיתי. תפסיקי לרצות, עוד אין מילה שיצרה ירידה במשקל, יש מעשים.

האסימון הראשון היה שזה לא רק משקל, זה אורח חיים בריא, זה לא רק שלי, זה של כל הבית, של אספי ולבטח של אביתר ואלה שלי שכרגע, זה המקום האמהי היחיד שאני יודעת שאני צריכה לעשות שינוי ולא עושה. זה המקום האמהי היחיד שאני לא שלמה איתו (לא כי אני מושלמת ביתר המרחבים האמהיים שלי, אלא רק כי אני עושה בהם הכי טוב שאני מבינה, אבל בתזונה - לא)

ונחשו מה? ליקום יש את הדרך שלו לסמן לי שאני בכיוון, שזה הזמן,
הוזמנתי לאירוע השקה בוטיקי של המחיות החדשות מבית מטרנה (מה שהיה פעם "גרבר"...)
צילום: נעמי יוגב, אמא בעצמה וצלמת מוכשרת

עוד כפרסומאית אהבתי מאוד את הסלוגן שלהם - "הכי קרוב אלייך, אמא" סלוגן מלא בצניעות ששום דבר לא יהיה כמו הדבר האמיתי, אבל עדיין יש משהו ממש ממש קרוב לזה.
צילום: נעמי יוגב

יש לי ילדים בני 4 ו-6, הם מזמן לא מסתפקים במחיות , יותר בכיוון סטייקים (אביתר) ושוקולד (אלה לי) אז למה הלכתי בכל זאת?
קודם כל בגלל שזה האירוע הראשון אליו אני מוזמנת כבלוגרית, מבחינתי - השגתי את מטרת הבלוג, חשיפה כמה שיותר רחבה לתכנים שאני מציעה בו
אח"כ בגלל שתמיד לומדים דברים חדשים בתוך אירועים ומפגשים כאלה,
קיצר - תנו לי סיבה לפגוש אמהות ואני באה !

מזל שהלכתי! אמנם עבורי זה מאוחר מידי אבל עבורכן זהו שירות נהדר.
הנה כל מה שלמדתי בהרצאה - לשימושכן המושכל והטוב:
התשתית שנצליח לבנות לילדינו בנושא תזונה, יש לה השלכות מרחיקות לכת גם על הרגלי תזונה עתידיים ואפילו על קיבולת קיבה של ילד וכמובן על עודף משקל עתידי שלו. מספיק חשוב כדי להמשיך לקרוא - לא?

רצוי להתחיל תזונת מוצקים בין השבוע ה-17-26, יש לחשוף את התינוק למזון בטעימות קטנות (1-2 כפיות ביום, עד פעמיים ביממה) כשמומלץ למהול את המחית / המוצק עם מה שהתינוק אוכל עד כה (חלב אם או תחליף חלב)
בזמן הזה, המערכת החיסונית שלו נחשפת לגירויים חדשים (מזון חדש) עד שלאט לאט מחליפים ארוחה אחת של התינוק במוצק עשיר בברזל.
חשוב לחשוף לכל סוג מזון בהדרגה, לכן המחיות של מטרנה שלב 1 הן של מוצק אחד ואינן מעורבבות (שלב 2 כבר מכיל 2 טעמים, שלב 3 - חגיגת טעמים), חוץ מזה שהן מגיעות בצנצנת קטנה, קיצר - חשבו על הכל שם.

מסתבר שבישראל יש שכיחות גבוהה של אנמיה ולכן ההמלצה היא למאכלים עתירי ברזל (לכן דוחים את החשיפה למוצרי חלב, הדלים בברזל, עד לחודש ה-9)

איך מאכילים? בכפית

חשוב מאוד לכבד את רצונו של הילד (הכי מונטסורי!), נכון שהוא עוד לא מדבר, אבל אם הילד מסובב את ראשו או נרתע אחורה- שחררי! גם אם אמא שלך עומדת מהצד ומתגאה איך שאת בגילו כבר סיימת 3 מחיות בבת אחת... (צריך לזכור שגודלה של הקיבה שלו הוא כגודל האגרוף שלו... זה פיצי)

חשוב מאוד לא להתייאש מכמות הניסיונות - כדי להמחיש לנו כמה זה לא מובן מאליו שאנחנו נותנים לילד שלנו לטעום והוא מיד נעתר בשמחה, העבירו אותנו דרך חוויה דומה כבר באירוע.
כחלק מהרצאה של פאולנה רוזנברג, חוויתי טעימה עיוורת של צנצנת מתוך 6 צנצנות שהונחו מולי,
אפילו שאני אדם מבוגר,
אפילו שאני סומכת על מפיקה האירוע שזה לבטח יהיה טעים,
אפילו שהכינו אותי לחוויה של טעימה עיוורת
עדיין, שניה לפני שהכנסתי כפית מה"דבר" הזה בצנצנת חוויתי - פ-ח-ד!


הנה אני , שניה לפני הטעימה...
טעמתי , אני לא בטוחה שאני אפילו יודעת איך הוגים את מה שטעמתי -
זה צילום שלי... כל המרהיבים האחרים של נעמי יוגב...

אל תטעו, זה היה טעים!
אבל אז הבנתי כמה עבור תינוק בן 4 חודשים זה יכול להיות ממש מפחיד, פתאום אני מקרבת אליו כפית, עם משהו שהוא לא יודע מה הוא, הוא לא מכיר, ואני עוד מצפה שהוא ירצה ממנו עוד ועוד.
אז ככה, יקרות שלי, אל תתייאשו גם אם זה ייקח 10-15 ניסיונות עד שהוא יסכים לטעום, שניה לפני שאתן מקרבות את זה לפיו (הנה עוד מונטסורי...) תאמרו לו מה יש בכפית הזו.
"הנה דלעת, כתומה, ומתוקה ועגולה שהכנתי במיוחד בשבילך...." , לא כי הוא מבין (בעצם מי אמר שלא...) אלא כי זה מכבד אותו, את הפרטיות שלו, וכמובן מכבד את הבחירה שלו אם כן או לא לטעום.
שיטת מונטסורי מושתתת כל כולה על הקשבה לרצון ובחירה של הילד, בכל רגע נתון, בתוך גבולות מוגדרים. היה לי ממש נעים לגלות שגם בהקשרים של תזונה, ההמלצה היא להקשיב, ללכת עם הילד, הקצב שלו והרצונות שלו.

בלי לוותר על לנסות טעמים חדשים (הנה הגבול), עם להקשיב לכמות הפעמים שתידרש עד שיסכים או שלא (הנה הכבוד).
התפקיד שלנו הוא להציע, הילד שלנו יחליט מה הוא יאכל, מתי וכמה...

עוד כמה פרטים חשובים על המחיות:
הן מיוצרות לפי תקן אירופאי, הירקות והפירות נבחרים מראש משדות של חקלאים ספציפיים - כל זה כדי לוודא בקרת איכות וטיב לאורך כל התהליך. מה שמשמר את המחיות לחיי מדף ארוכים הוא הבישול והעיקור שהפרי והירק עוברים וגם אריזת ואקום ללא חמצן שבאמצעותה התכולה נשמרת. אבל - מרגע פתיחת המחית היא תקפה רק ל-48 שעות.
אני לא יודעת אם תבחרו להמיר את כל האוכל המוצק למחיות אבל בהחלט מדובר בפתרון מצויין לאמהות העובדות בינינו או לאלה שמיד אחרי העבודה יוצאות לגינה או סתם ליום שאתן מתעצלות להכין (וזה ממש בסדר!)

למי קרוצה להרחיב את הידע בעניין זה ובענייני תזונה אחרים לתינוקות הנה דף הפייסבוק של מטרנה.
דף הפייסבוק של מטרנה

אני נהנתי ולמדתי, את המחיות שקיבלתי אעביר ללביא - האחיין המהמם שלי בן 5 החודשים
אבל את התובנות משם אקח איתי לעוד הרבה זמן...

כיף כאן, תראו איזה אורך של פוסט....

להתראות בקרוב,
אפרת

תגובה 1:

  1. לייק...
    אני שמח שהבהרת לנו שזה פוסט פרסומי ויחד עם זאת כתוב נהדר...

    עמרי אימבר

    השבמחק